<h1>פירוש רבינו יהודה אלמדארי — ע"ז</h1>
<h2>דף כח.</h2>
[ע"ז ע"ד ע"א] מתני', ואלו אסורין, רמ"זל יין שנתנסך לע"ז אסור בהנאה והשותה ממנו כל שהוא לוקה מן התורה וכן האוכל כל שהוא מתקרובת ע"ז מבשר או פירות אפילו מים ומלח האוכל מהן כל שהוא לוקה שנאמר [דברים ל"ב] אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יין שנתנסך לה כזבח שקרב לה וכיון שאיסור זה משום ע"ז הוא אין לו שיעור שנאמר בע"ז [שם י"ג] ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ואוסרין בכל שהן, בכל מקום שנתערבו שם אפילו אחד באלף אוסרין את כולן, יין נסך, חבית אחת באלף חביות אוסרת את כולן, וע"ז, צורה שנעבדה ונתערבה באלף צורה שאינן ע"ז. ועורות לבובין, דהוי נמי איסורי הנאה כדאמרן באין מעמידין [כ"ט ע"ב]. ושור הנסקל, דכתיב [שמות כ"א] ולא יאכל את בשרו וכדר' אבהו אמר ר' אלעזר [קידושין נ"ו ע"ב] דאמר כל מקום שנאמר לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט בנבילה. ועגלה ערופה, אמרי דבי ר' ינאי כפרה כתיב בה כקדשים. וציפרי מצורע, השחוטה אבל המשולחת מותרת שלא אמרה תורה שלח לתקלה ואיסורא דשחוטה מפרש בקידושין בפרק האיש מקדש [נ"ז ע"א]. ושיער נזיר, דכתיב [במדבר ו'] ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים. ופטר חמור, כל זמן שלא נפדה אסור בהנאה לר' יהודה ולאחר עריפה אפי' לר' שמעון דתניא [שם ע"ב] פטר חמור אסור בהנאה דברי ר' יהודה ור' שמעון מתיר. ובשר בחלב, חתיכת בשר שנתבשלה בחלב ונאסרה בנותן טעם, וחזרה ונתערבה באלף חתיכות אוסרת את כולן בהנאה והאי תנא סבר בשר בחלב אסור בהנאה דפלוגתא היא בכל הבשר [קט"ז ע"א], ויש שלמדין ממשנתינו דבשר בחלב במה שהוא, דסבורין דהאי בכל שהוא דקתני כגון טיפת חלב שנפלה לקדירה או חתיכת בשר קטנה שנפלה לתוך יורת חלב ואפילו אין בה בנותן טעם וטיעות הוא בידם דהא מפרש בגמרא דתנא דבר שבמנין קתני כגון חתיכה בחתיכות, משום דדרכו להימנות חשיב ולא בטיל ואי בבשר שנתערב טעמו בחלב קמיירי או בטיפת חלב שנפלה לקדירה מי הוי דבר שבמנין, ועוד הא אוקימנא כל איסורין שבתורה בנותן טעם, ואפילו רב ושמואל דאמרי במשהו בשלא במינו מודו, ובכולה שחיטת חולין איירי בשר בחלב בנותן טעם. וחולין שנשחטו בעזרה, התם בקידושין [שם] מפרש להו דאסירי בהנאה.
[ע"ז ע"ד ע"א] הרי אלו אסורין ואוסרין כל שהן, למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה, אי נמי איסורי הנאה ולאו דבר שבמנין, דמתני' תרתי באעי דבר שבמנין ואיסורי הנאה, דאיכא תרתי לחשיבותא, דחשיב איסור הנאה דידהו, וחתיכת נבילה אע"ג דדבר שבמנין הוא, כיון דלאו איסורי הנאה היא בטלה ברובה וחדא שאדי לכלביה ואינך שארו באכילה, והאי דלא תאני אגוזי פרך ורמוני בדן משום דתאני להו במסכת ערלה [פ"ג מ"ז] הראוי לערלה ערלה והראוי לכלאי הכרם כלאי הכרם וחמץ בפסח אם הם ככרות הא קתני להו התם ר' עקיבה מוסיף אף ככרות של בעל הבית. ופי' ר"מ יין נסך שנתערבה חבית עם כמה חביות אפילו עם אלף כולם אסורות ואין זה הלכה אלא הלכה כרב נחמן כדלקמן וכן אם נתערב דינר ע"ז בהרבה דינרים ועור בכלל עורות ושור בכלל שוורים ועגלה בכלל עגלות וציפור בכלל ציפרים, וגיזה של שיער נזיר בכלל גיזות ודבר נמכר במנין הוא כמה גיזות בסלע ועושין מהן שקין, ופטר חמור בכלל חמורים וחתיכת בשר שנתבשל בחלב או חתיכת בשר חולין שנשחטו בעזרה בכלל חתיכות הכל אסורין בהנאה, ושור הנסקל ועגלה ערופה ופטר חמור הכל יהרגו.
[ע"ז כ"ט ע"ב] ועורות לבובין, קרועין נגד הלב לעשות כן לע"ז ומוציא את דמה דרך הנקב, ומיתסר משום זבחי מתים. משוך מותר, שאין עושין כן לע"ז.
